אבחון עצמי: אבחון עצמך מהווה סכנה לבריאות

האם אי פעם הרגשת לא טוב והתלוננת בפני החברים שלך בסביבה? חבר שלך שסבל מאותם תסמינים מודיע לך מיד כיצד להתמודד עם תלונות שהצליח לעשות. אתה מיד מאמין ונשמע לעצתו. זהירות, זה שייך לתופעה אבחון עצמי.

חברים, משפחה וחוויות עבר של מחלה משמשים לעתים קרובות כרפרנס ל"תרופות עצמיות". סימפטומים דומים עושים אותנו להרגיש לדעת איך לטפל בזה. שלא לדבר על קריאת מאמרי בריאות שאינם אמינים. במקום להירפא, אבחון עצמי יכול למעשה להחמיר את בריאותך.

מה זה אבחון עצמי ?

אבחון עצמי הוא ניסיון לאבחן עצמי על סמך מידע שאתה מקבל באופן עצמאי, למשל מחברים או משפחה, אפילו חוויות העבר שלך במחלה.

למעשה, האבחנה יכולה להיקבע רק על ידי צוות רפואי מקצועי. הסיבה היא שהתהליך לקראת אבחון נכון הוא קשה מאוד.

כאשר אתה מתייעץ, הרופא יקבע אבחנה. האבחנה נקבעת על סמך תסמינים, תלונות, היסטוריה רפואית וגורמים אחרים שאתה חווה.

שני רופאים יכולים אפילו לתת אבחנות שונות לאותו מטופל.

כאשר אתה מאבחן את עצמך, אתה מסיק בעיה בריאותית פיזית או פסיכולוגית עם המידע שיש לך.

למעשה, רק צוות רפואי מקצועי צריך להתעמק במורכבות של בעיה בריאותית לפני ביצוע האבחנה שלך.

ייתכן שאפילו תצטרכו לעבור בדיקה נוספת כי לא ניתן להסיק את החשד למחלה סתם כך.

בנוסף לסביבה הסובבת, גם ההתקדמות הטכנולוגית תרמה לתופעה זו. לדוגמה, לאחר ששמעת משוב מחבר, אתה מחפש אותו באינטרנט. למרבה הצער, המקור המשמש כאסמכתא אינו מקור אמין שאושר על ידי רופאים.

למעשה, מחקר משנת 2013 אף מצא שבקרב אנשים שחיפשו מידע על מצבם הבריאותי, רק מחציתם התייעצו בפועל עם רופא.

למעשה, אתה עדיין צריך לבקר רופא כדי לוודא מה אתה חווה. יש להשתמש במידע זה כהוראה לשאלות לרופא.

למה אבחון עצמי מְסוּכָּן?

יש כמה סכנות אמיתיות שיכולות להתעורר עם התנהגות לאבחון עצמי. הנה כמה מהם:

1. אבחנה שגויה

להפרעות בריאותיות מסוימות יכולות להיות תסמינים דומים. לדוגמה, אתה משתעל לעתים קרובות. שיעול יכול להיות סימן לבעיות בריאותיות שונות, החל משפעת, הפרעות בדרכי הנשימה, ואפילו הפרעות חומצות קיבה.

כשאתה לא מבקר אצל הרופא ומחליט לנחש מה קרה לך, יכול להיות שההערכה שגויה. כתוצאה מכך, אינך מקבל את הטיפול הנכון.

2. בעיות בריאות חמורות יותר לא מתגלות

התסמינים הפסיכולוגיים שאתה חווה עשויים להיות תוצאה של בעיה בריאותית גופנית.

לדוגמה, מה שאתה חושב שהוא הפרעת פאניקה עשויה להיות עקב דופק לא סדיר או בעיה בבלוטת התריס.

במקרים אחרים, גידול במוח יכול להשפיע על החלק במוח המווסת את הרגשות והאישיות.

אנשים שעושים זאת אבחון עצמי אולי הוא חשב שיש לו הפרעת אישיות, למרות שהיה גידול מסוכן במוחו.

3. נטילת תרופה שגויה

אם תבצע את האבחנה השגויה, רוב הסיכויים שגם הטיפול יהיה שגוי.

הסיכון לבריאות גדול אף יותר אם נוטלים את התרופה באקראי או עוברים שיטת טיפול שאינה מומלצת מבחינה רפואית.

גם אם ישנן תרופות שעלולות להיות לא מזיקות, נטילת תרופות לא נכונה לא תרפא את התסמינים שלך.

למשל, תרופות נוגדות דיכאון לא יצליחו להתגבר על תסמיני הדיכאון אם הסיבה היא גידול במוח.

4. לעורר בעיות בריאות קשות יותר

אבחון עצמי לפעמים זה יכול לעורר בעיות בריאות שאינך חווה בפועל.

לדוגמה, אתה חווה כרגע נדודי שינה או מתח ממושך. הבעיה האמיתית היא לא הפרעה פסיכולוגית, כמו דיכאון.

עם זאת, כל המידע שאתה מקבל מהסביבה, מלבד רופאים, קובע כי נדודי השינה והלחץ שלך מעידים על דיכאון ובעיות שינה.

אם אתה מודאג כל הזמן, אתה מעמיד את עצמך בסיכון לדיכאון שלא היה שם קודם.

התנהגות של אבחון עצמי היא לא רק מטעה, היא גם מזיקה לבריאות.

אם לא מטופלים בחוכמה, מידע בריאותי שאמור להיות שימושי יכול למעשה לגרום לדאגה מוגזמת.

כאשר חווים תסמינים של מחלה, כל מה שאתה צריך לעשות הוא להתייעץ עם רופא כדי לברר את הסיבה המדויקת.

לְהִמָנַע אבחון עצמי ושתף את כל החששות שיש לך כדי שהרופא שלך יוכל לבצע אבחנה נכונה.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found